לביבות ירק / חביתיות חומוס-עדשים פריכות אפויות

כשאני מכינה חביתת חומוס/עדשים, אני מכינה אותה מכל הלב, מתבלת במידה הנכונה, מנדבת בשמן זית על המחבת, עומדת לידה, משגיחה שהכל בסדר, שהיא מתקדמת כמו שצריך, וכשהיא שחומה היטב למטה, הופכת וממשיכה לבשל את צדה השני טוב-טוב.
בסוף היא יוצאת כ"כ פריכה וחלומית שזה שווה כל רגע של 'השקעה'.
אבל מזה זמן רב שרציתי לגוון, להחליף את הטיגון באפייה ואת החביתה הגדולה בחביתיות קטנות וחמודות שכיף לנשנש. 
ואז זה קרה.
ביום שבת שהתחיל רגיל לחלוטין, לא חשדתי בכלום, בחיי. בצהרי היום הכנתי לי בלילה לחביתת חומוס-עדשים. כמו תמיד, התחלתי עם חצי כמות הבלילה, הכנתי ממנה חביתה גדולה מטוגנת במחבת, ומה אגיד לכם? יצאה משגעת, פריכה מבחוץ ועסיסית בפנים, אימי היקרה ואני טרפנו בבת. עד לפה הכל בסדר, אפילו מצוין.
ומה אז?
אז נפל דבר.
החלטתי סופסוף לעשות את שחשקה בו נפשי.
הגיע הזמן להציל את העולם.
(לא באמת, אל תאמינו לכל מה שכותבים לכם).
עת לתת ועת לקבל, עת לנטוע ועת לקטוף (או לאסוף מהאדמה כמובן, אם נתחשב בפרוטריאנים. אם הם בכלל מסתובבים פה..)
אני סתם משחקת אתכם, זמן לחביתיות חומוס-עדשים אפויות בתנור כמובן! 
תודו שהופתעתם!
(כי הכותרת והתמונה לא הסגירו אותי עד כה..)
אבל מה, רציתי שהן תצאנה במרקם הכי קרוב לזה של המטוגנות, ולכל הפחות שיהיו ממש ממש טעימות.
בדקתי כמה אפשרויות, חלק ציפיתי בפירורי לחם והברשתי בשמן זית, חלק ציפיתי בפירורי לחם בלבד וחלק לא ציפיתי כלל. ומה היה בסוף אתם שואלים?
קטסטרופה.
לא נשאר לי כמעט כלום.
אין הבדלים מהותיים ביניהן.
כולן טעימות ואת רובן חטפו לי אימי, אחותי והבת המתוקית שלה בת השנה וחצי. מזל שהצלחתי להגניב אליי כמה.
בקיצור, הלוואי עלינו קטסטרופה כזאת כל יום ;-)

בפעם הבאה שהכנתי את החביתיות עדכנתי את הבלילה וקיצרתי את העבודה. לא ציפיתי בפירורי לחם ולא הברשתי בשמן כי הבלילה עצמה כבר מלאה בכל טוב, ולי אישית התחשק לוותר על הגלוטן הפעם.
החביתיות יצאו פריכות מבחוץ ועסיסיות בפנים, בדיוק כמו שרציתי, ובכזו פשטות וקלות, שזה פשוט פשע לא ללכת לנסות אותן כבר עכשיו.
אז קבלו אותן, פצצת בריאות במסווה של חביתית עסיסית, ללא הטיגון וההשגחה. למעשה מדובר בסוג של לביבות-חביתיות שופעות בירק, חלבונים, מינרלים, סיבים תזונתיים ובעיקר בטעם ומרקם נפלאים שפשוט כיף לאכול. אפשר לקרוא להן בקיצור לביבות (חביתת) חומוס/עדשים.
לי יצאו 24 לביבות - חביתיות, 12 בכל תבנית קטנה של טוסטר אובן. אפיתי כל תבנית בנפרד.

שימו לב: המתכון מתייחס לכוסות מדידה אך לכפות וכפיות מטבח ביתיות (ולא לכפות/כפיות מדידה).

מרכיבים:

1 כוס קמח חומוס/קמח עדשים כתומות (אפשר לשלב חצי-חצי. ראו הערה למטה)

1 כוס מים

2 כפות מלאות טחינה גולמית

1 בצל קצוץ דק

שפע עלים קצוצים כלבבכם: המנצחים שלי הם המון שמיר וקצת פטרוזיליה יחד

1.5 כפיות אבקת שום

1 כפית מחוקה מלח

4-5 כפות שמן זית
תבלינים לפי הטעם. אני מוסיפה לפעמים: מעט פפריקה מתוקה, מעט כורכום, מעט פלפל שחור (ברוב הפעמים לא הוספתי ויצא נפלא)

לציפוי (אופציונלי): 
פירורי לחם

איך מכינים?

1) מטגנים את הבצל במעט שמן זית עד שמשחים מעט. חדשות טובות לממהרים - בדקתי ולשמחתי גם הדילוג על שלב זה נותן תוצאה מעולה :)

2) בקערה גדולה מערבבים היטב קמח ומים עד שמתקבלת תערובת חלקה ללא גושים.

3) מוסיפים את הבצל המטוגן (או לא מטוגן) ואת כל יתר המרכיבים ומערבבים היטב. הבלילה מעט נוזלית, זה בסדר, זה בדיוק מה שהופך אותה בתנור לעסיסית ולא דחוסה מדי.

4) מחממים תנור ל-180 מעלות ומרפדים תבנית בנייר אפייה.
5ׂ) יוצקים מהתערובת בכל פעם כף ליצירת לביבה בצורת חביתית על גבי נייר האפייה, עם רווחים בין חביתית לחביתית כי הן מתפשטות לצדדים. הבלילה מעט נוזלית, זה בסדר. מי שרוצה מפזר מעל כל חביתית פירורי לחם ומהדק אותם בעדינות בעזרת גב של כף.

6) אופים עד שמשחים מאד בצדדים ומצליחים להפוך לביבה אחת (כ-15-20 דק' או יותר, תלוי בתנור). הופכים את הלביבות ואופים עוד כ-3 דק' או כמה שאתם אוהבים. פשוט תטעמו אחת וראו אם המרקם לטעמכם.

הלביבות-חביתיות הולכות טוב עם... הכל.
לבריאות! :-)

הערה: ניתן לשלב עם קמח החומוס/קמח העדשים האדומות גם מעט קמח חיטה לבן/מלא - אני משלבת לפעמים כרבע כוס קמח חיטה יחד עם 3/4 כוס קמח חומוס/עדשים.

כשר פרווה, מתאים לפסח, ללא גלוטן (בלי פירורי הלחם), נטול גלוטן, כשר לפסח, לביבות ירק כשרות לפסח, לביבות חומוס עדשים כשרות לפסח. קציצות ירק חומוס עדשים, פנקייק מלוח עם חומוס/עדשים, מיני אומלטים טבעוניים, מיני חביתת חומוס/עדשים, ללא ביצים, קציצות טבעוניות אפויות, לביבות טבעוניות אפויות, לביבות ירק אפויות, חביתה טבעונית אפויה