קערת ליל סדר פסח טבעונית

ערב ליל הסדר מתקרב, ולשם כך כדאי לדעת מה מאחורי המסורת של המאכלים שבקערת הפסח ומה הם מסמלים.
כפי שתוכלו לקרוא בהמשך, כל מי שחוגג את ליל הסדר, את היציאה מעבדות לחירות, יכול ולדעתי רצוי וראוי שישתמש במאכלים מהצומח.
לאוסף מתכונים טעימים כשרים לפסח (מלוחים ומתוקים) - היכנסו לכאן.

ההסברים הבאים לקוחים מתוך "הגדה של פסח" נפלאה שכולה על טהרת הצומח, אותה ערך אמנון יונש. ההגדה כוללת את כל הטקסט של ההגדה המסורתית, בתוספת הסברים על מהלך הסדר ומנהגיו.

קערת הפסח:
במרכז השולחן, נוהגים להניח את קערת הסדר ובה מסודרים סימני הסדר המסמלים את המאורעות ההסטוריים והמשמעויות שמאחורי חג הפסח.

תחילה, מניחים שלוש מצות זו על גבי זו. אכילת המצות מזכירה לנו את לחם העוני שאכלו אבותינו במצרים, כשמיהרו ולא היה בידם זמן להתפיח את הבצק. המצות של הדור הנוכחי הן המזון המהיר. למרות שהיום אף אחד לא רודף אחרינו, איננו מתפנים להכין לעצמנו אוכל טעים ומזין ומסתפקים במזון מהיר ושאינו בריא. באוכלנו את המצות, מסובין בנחת ליד שולחן הסדר, נזכור להשקיע עוד כמה דקות וליהנות מחרותינו באכילת מזון טעים ובריא. שלוש המצות מסמלות את חלקי עם ישראל והשאיפה שלכולם לא יחסר מזון – המצה העליונה כהן, האמצעית לוי והתחתונה ישראל. בסדר פסח אנו מעבירים מסר של שיתוף משאבים, על מנת שלכולנו יהיה מזון. וועדת האו"ם שהתכנסה לבדוק כיצד ניתן יהיה להאכיל את כל אוכלוסיית העולם קבעה שרק על ידי תזונה צמחית ניתן יהיה לעשות זאת. כל עוד כ-80% מגידולי הדגנים בעולם משמשים להאבסת בעלי-חיים, במקום להאכיל את רעבי העולם, ימשיכו מיליונים למות מרעב, בשעה שעשירי העולם מתים מתזונת יתר מהחי. 

מעל המצות מניחים את קערת הסדר ובה סימני הסדר:

חרוסת – תערובת של תפוחים, תמרים או סילאן (דבש תמרים) עם מיני אגוזים ושקדים, מתובלים במעט יין או מיץ ענבים אדום. החרוסת משמשת זכר לטיט שבו העבידו המצרים את אבותינו. היין האדום הוא זכר לדם ילדי ישראל ששפך פרעה. נזכור גם את הדם הנשפך היום, דמם של העגלים הזכרים הנשחטים בגיל צעיר מפני שאינם יכולים לתת חלב ודמם של האפרוחים הזכרים בני יומם, שאינם יכולים להטיל ביצים.

מרור וחזרת – "על שום שמררו המצרים את חיי אבותינו במצרים". כמרור משמשים חסה, עלי עולש או שורש החזרת. ככל הנראה, החזרת המוזכרת במשנה היא החסה ולא שורש החריין המוכר כיום כחזרת. במקומות רבים שמים שני סוגי מרור – חסה וחזרת. יש הרואים במרור סימן נוסף, זכר למזון הצמחי שאכלו אבותינו במצרים. המרור הוא צמח בר שעליו אכילים והוא מייצג את צמחי המדבר השונים שמשמשים מזון במדבר. על פי המשנה, חמישה צמחים יכולים לשמש כמרור – חסה (חזרת בלשון המשנה), חזרת (תמכא במשנה), עולש, חרחבינה ומרור. 

כרפס – ירק המסמל את האביב ושפע המזון שהתברכה בו הארץ. הכרפס משמש גם כמתאבן לקראת הארוחה הגדולה. נוהגים לאכול סוגים שונים של ירק כמו סלרי, פטרוזיליה, צנון, צנונית או תפוחי אדמה. את הכרפס נוהגים לטבול במי מלח. את הכרפס אוכלים פעמיים בסדר, זכר לעבר ולעתיד – העבר בגן עדן, כשהאדם אכל את המזון הצמחי שקיבל מאלוהים והעתיד כשבני האדם יחיו בשלום עם שאר יושבי כדור הארץ ויחיו שוב על תנובת הארץ.

שני תבשילים – זכר לקורבנות שהוקרבו בבית המקדש. הקורבנות בימי קדם היו חלק מהפולחן של תאוות הבשרים. עוד אצל עובדי האלילים הקדמונים נהגו להקריב חלק מהחיה הנשחטת לאלילים. בתקופת בית ראשון ושני, היווה המקדש מעין ווסת שהגביל את הכניעה לתאוות הבשרים, כאשר זו מומשה רק שלוש פעמים בשנה, בשלושת הרגלים. לא תמיד העם קיבל מגבלה זו בהבנה ופעמים רבות אנו קוראים בתנ"ך על הקמת במות ברחבי הארץ, שהיו למעשה בתי מטבחיים שאיפשרו לאנשים לשחוט חיות מחוץ לשלושת הרגלים. במות אלו היוו לא אחת מטרה לתוכחת הנביאים. לאחר חורבן בית שני, בתחילת ימי הביניים, הפסיקו היהודים לאכול בשר, אך בהמשך חזרו לסורם. היום אנשים רבים אוכלים חיות במקום 3 פעמים בשנה, כפי שאכלו בתקופת המקדש, אפילו 3 פעמים ביום. בחג הפסח נזכור לא רק את הקורבנות בעבר, אלא גם את הקורבנות הרבים של תעשיית המזון מהחי בימינו ולקוות שגם בעלי-החיים יזכו להיות בני חורין. כזכר לקורבנות ניתן להשתמש בכל דבר שיזכיר לנו אותם. במשנה נכתב שיש לציין את קורבן הפסח ע"י "שני תבשילין", ללא פירוט נוסף. שני התבשילין נועדו להזכיר לנו את קורבן הפסח וקורבן החגיגה שבהם קיפחו חיות רבות את חייהן. כדי לזכור את הקורבנות, אין צורך להוסיף על הכאב בקורבנות נוספים. בתלמוד יש דיעות שונות לגבי אותם שני תבשילים. אחד מציע שני סוגי "בשר", אחר דג וביצה, אחר מציע אפילו עצם מבושלת ויש גם את האפשרות שרבי הונא מציע - הוא מהדר ב"סילקא וארוזא" - סלק ואורז. אנו בוחרים בדרכו של רבי הונא ונשתמש במאכלים מהצומח. את הסלק יש הנוהגים לצלות, כך שיפריש נוזל אדום המזכיר את דם הקורבנות. לצידו נוסיף אורז ובעדות שבהן לא נהוג לאכול אורז בפסח נחליפו בקינואה, דגן כשר לפסח שניתן להכינו בדומה לאורז. ניתן גם להוסיף קמח מצה בלול בשמן זית זכר למנחות מן הצומח שהיו נהוגות בבית המקדש – סולת ומצות בלולות בשמן.

ליד הקערה נוהגים להניח כוס לאליהו הנביא, סמל נוסף להכנסת אורחים.

דוגמאות לצלחת פסח טבעונית:

צלחת פסח של ריאה, TheVworld.net

צלחת פסח של ריאה, TheVworld.net

צלחת פסח של שירי זמיר-רז

חג חירות שמח לכל הברואים :)

כנסו לכאן לאוסף מתכונים טעימים כשרים לפסח (מלוחים ומתוקים).

*התמונות בעמוד זה אינן שייכות לי.